pexels kat jayne 568025 1

חרם

זה תמיד מתחיל אצלי בשמחה לקבל את שיחת הטלפון, בצד השני, מאמן או מנהל בספורט. זה מתחיל ב-“small talk”, ככה זה אחרי כל כך הרבה שנות עבודה בשטח והיכרות כמעט חברית עם האנשים שעושים את העבודה. אח”כ עוברים לביזנס, יש איזה צורך בעצה טובה או ברעיון ולעתים זה רצון לשלוח אליי ספורטאי או להזמין להרצאה או לסדנה… כיף, תמיד כיף, אבל לא הפעם…

השיחה שקיבלתי ממנהל קבוצת שחייה, הייתה אחרת. כבר בתחילת השיחה שמעתי בקולו סוג של מצוקה ואז הוא אמר ממש בכאב: “יש אצלי חרם על שחיין בקבוצה. הילדים מתעללים בו וממש משפילים אותו. את יודעת, אנחנו אזור מאוד טוב וזה פעם ראשונה שאני פוגש את התופעה. מיכל, תצילי אותנו”.

כמה נאיביות באיש אחד!

חרם, הוא תופעה חברתית המאפיינת בני נוער בעיקר בגילאי בית ספר יסודי ובגיל ההתבגרות. קבוצת הילדים בהנהגת “החזק”, בוחרת לנדות מתוכה את אחד הילדים. מושא החרם יכול להיות ילד בשוליים של הקבוצה, ילד “רגיל” ואפילו המנהיג של הקבוצה. החרם יכול להימשך מספר ימים ועד תקופה ארוכה ומלווה לא פעם בהצקה אקטיבית לילד המוחרם. על פי רוב המנהיג מתחיל בחרם או קבוצה קטנה של ילדים והם סוחפים ומעודדים את שאר חברי הקבוצה להצטרף לחרם.

חרם, הוא אחת החוויות הקשות ביותר ליצור חברתי והילד הנפגע, יכול “לסחוב” פגיעה רגשית וצלקות מהאירוע למשך כל חייו.

מדוע זה קורה? ואיך זה יכול לקרות בקבוצת ספורט?

ילדים ובני נוער זקוקים לקבוצת שייכות, הם רוצים וצריכים להיות חלק ממשהו, משהו שהוא גדול וחזק מהם – זה צורך נורמלי של כל ילד וילדה ואף שלנו הבוגרים.

קבוצות חברתיות בכלל וקבוצות סגורות בפרט, כמו כיתות בבית הספר, בתנועת הנוער ובארגוני ספורט, צריכות להיות מורכבות ומושתתות על ערכים המקדמים ומעצימים את תחושת השייכות החיובית של הנער או הנערה. כשהגורם הסמכותי לא מזהה את הצורך ולא מעצים את הערכים החיוביים, הילדים יידחפו למצוא את תחושת השייכות דרך ערכים פחות חיוביים עד הקצנה של פגיעה בחלק מחברי הקבוצה.

בקבוצות ספורט, כמו באותה קבוצה שפנתה אליי, גורם התחרות היה כל כך מוקצן והצוות המקצועי לא לקח בכלל בחשבון את הקבוצה כגוף אליו הילדים מרגישים שייכות כל כך חזקה. הצוות לא התייחס למרכיבים הבין אישיים והעצים את הגורם התחרותי בין הילדים כדבר ראשון במעלה, דבר שבא על חשבון הסולידריות הקבוצתית.

לחברי הקבוצה לא היה שום ערך בעל משמעות חיובית להתאחד סביבו והפתרון שהם מצאו היה להחרים את השחיין החרוץ שאליו המאמנים השוו את שאר הילדים באופן שהוציא אותו מתוך הכלל ופגע בו. הילד, שעמד בדרישות המאמנים טוב יותר משאר חברי הקבוצה ביחד עם חוסר בערכים חיוביים לשייכות, הביא את הקבוצה לבחור בדרך הישנה והקלה, פגיעה ביוצאי הדופן או בחלשים לצורך התלכדות חברתית – עצוב ואכזרי…

מה אפשר לעשות כדי למנוע את תופעת החרם?

אנשים בכלל וילדים בפרט הם יצירתיים. הם צריכים משהו להתאחד סביבו, ערך חשוב לשייכות ואם לא נספק להם אותו הם ימצאו וימציאו אותו בעצמם. כבוד הדדי ונתינה, תחרות תוך התחשבות בזולת ועזרה לאחר, נחישות ועבודה קשה, אחריות ואכפתיות, אלו ערכים שאפשר וצריך לגבש סביבן קבוצות.

אהבתם? שתפו את הפוסט:

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

פוסטים נוספים

pexels vlada karpovich 4050296

מה הקשר בין אינטרנט לספורט

היום ילדים נולדים לתוך מכשירים חכמים שנושאים בתוכם מקורות מידע אין סופיים, הם יודעים להשתמש בהם ולשלוף אותם מהר מאיתנו ועדיין הם לא מספיקים להם בכדי להצליח בחיים.
הם חייבים ללמוד את הדרך

קרא עוד »
pexels cottonbro 3951375 1

ההומור שבספורט

ד”ר גיל גולדצויג, איריס הרץ ומיכל יערון מסבירים כיצד ניתן להשתמש בהומור להפגת מתחים וחרדות במהלך אימון או תחרות

קרא עוד »