חסר לי משהו…

בשבוע שעבר, עמלנו על מצגת להרצאה מרתקת. בעודי עובדת במרץ על המצגת, שלחתי אותה לשותפתי לעסק, רותם-יהב, שתעבור עליה ותעיר הערות. תוך דקה קיבלתי מייל חזרה עם שלוש מילים, חסר לי משהו…

שזה אחד המשפטים השנוא עלי. כי הוא אומר הכל ולא כלום. משפט סתום שאני לא יכולה לעבוד איתו. הוא לא מכוון אותי לעבר המחסור, הוא לא מסביר מה הבעיה, סתם משפט שמתאים למבקרים, שמציג איזה חוסר התרצות, אבל לא באמת מקדם אותי בחיים. כי הסיבות לכך שחסר לה משהו רבות. יכול להיות שחסר לה ההסבר בעל פה שמתלווה למצגת. או משהו שאני כלל לא התכוונתי להכניס למצגת. בכל מקרה זה משפט שמציג בעיה ולא דרך לפתרון.

זה מרגיש קצת כמו הפרשנים שצופים במשחק ומבקרים את השחקנים או הקבוצה שהיא 'לא בשיאה הערב'. מה זה אומר בעצם לא בשיאה? חסר לה מתפרצות, שמירה, הגנה, השחקנים עייפים, המאמן לא מרוכז, מה זה לא בשיאה? האם היא לא עבדה על גיבוש הקבוצה, לא למדה על הקבוצה היריבה, אין לה חוסן פיזי, מנטאלי?

אני אומרת, זה בסדר להעביר ביקורת, הרי מטרת הביקורת היא לשפר. לגרום לדברים להגיע למקום נכון וטוב יותר, אבל גם ביקורת צריך ללמוד להעביר בצורה כזאת שהצד המקבל אותה יוכל לשנות משהו בכדי לשפר ולהשתפר.

בעבודה שלי עם מאמנים, חשוב שילמדו להעיר באופן מדויק ולא איזו אמירה כללית, כדי שהספורטאים ידעו מה לשפר. להגיד אני לא מרוצה, או עשית יופי של עבודה, זה לא מספיק לספורטאי. לטוב ולרע.

להגיד אני לא מרוצה מהיחס, מהטכניקה, מההשקעה. אני מאוד מרוצה מההתקדמות, מהמאמץ, מהאכפתיות….או אז כבר התקדמנו קצת.

בארבע שנים של עבודה משותפת, למדנו רותם-יהב ואני לבקר אחת את השנייה כך שהחומרים שיוצאים מאיתנו יהיו הכי טובים. למדנו להשלים ולתקן אחת את השנייה, למדנו לעבוד בצוות. אנחנו מודעות ליכולות שלנו ולנקודות החולשה ולעיתים אף מבקשות עזרה מאחרים.

ואולי בגלל זה, כשרותם- יהב כותבת משפט כזה, שאין לי מה לעשות איתו, במקום לכעוס, לנסות לחלץ הסבר מפורט, או לעבור על המצגת שוב ושוב כדי לחפש מה חסר בה… אני מתיישבת לכתוב לכם טיפ.

כי אני יודעת שבצוות שלנו, היא צריכה קצת זמן למצוא את מה שחסר לה ולדייק לי כדי שהמצגת תקלע בול.