החיים מספרים את הסיפור האמתי

איך היא לא מצליחה לחנות? אני עם עיניים עצומות וסמי-טריילר נכנס לכאן בשתי שניות. אומר לי נהג המונית העצבני, ואני מחייכת ושותקת. חושבת על ניסוי מדעי חביב, לשבוע אחד בלבד, שבו כל אחד ימדד על המילים שלו.

נכון? איזה מצחיק יהיה השבוע הזה. כל מני נהגים שנכנסים לחנייה ברוורס עם משאיות גדולות ויד קשורה מאחורי הגב. אוהדים יצטרפו למשחק ויצטרכו לקלוע לסל מהשלוש נקודות בלי לפספס. פרשני ספורט יצטרכו להיכנס למכוניות מירוץ ולהביא תוצאות טובות. בהחלט שבוע מצחיק.

הרי הכי קל לנו לדבר. כל עוד אנחנו לא נידרשים להוכיח את היכולת עליה דיברנו. היה לי פעם מטופל שבטיפולים הראשונים כל הזמן אמר, אני מאמין שאני הקלע הטוב ביותר שיש בליגה היום. פשוט לא נותנים לי זמן מגרש. בפועל, גם כשנתנו לו זמן מגרש, לא היה זורק לסל, כדי לא להחמיץ את הקליעה בטעות.

אני למדתי לא להתרגש מדיבורים. הם בסך הכל איזו תמונה שהיושב מולי היה רוצה לראות אותה למול עיניו, כמציאות. זה לא אומר שהיא באמת קיימת. אפילו אם הוא מתאר אותה בצורה כל כך אמיתית ומשכנעת. היא עדיין בחלקה פרי הדמיון והזכרון שלו.

גם כשמספרים לי שיש קבוצה, טובה "על הנייר", אך בפועל היא לא מצליחה להשיג תוצאות, הנייר שלה מפסיק להיות רלוונטי. אם קבוצה נחשבת לא טובה "על הנייר", אבל משיגה תוצאות באופן שיטתי, גם הנייר שלה כבר לא רלוונטי.

היופי שבספורט, זה שהוא מדיד. יש תוצאה חד משמעית. אתה או מנצח או מפסיד, או שעומד בתוצאות שהצבת לעצמך או שלא. נכון, יכול להיות שהגעת לתוצאות למרות ולא בזכות, והביצועים אולי היו ליד ולא מדוייקים פשוט כי היריב הגיע במצב גרוע יותר, ועדיין יש תוצאות מדידות להתייחס אליהן.

התפקיד שלי כפסיכולוגית ספורט, זה להיות איתך בשטח ולנסות לצייר לך את הפער בין המילים שלך למעשים שלך. מה אתה מתאר בתמונה ומה אני רואה בפועל. השיקוף הזה יכול לעשות את כל ההבדל בין שחק שחושב שהוא טוב לשחקן טוב.

הצוות שעובד איתי בלעוף, מורכב מכמה אנשי מקצוע, עם מחשבה יצירתית. אחת מהן, הפסיכולוגית איריס עצמון, אמרה לי השבוע משפט שדייק לי את המחשבה בנושא: "החיים מספרים את הסיפור האמיתי שלנו".

אז אתם יכולים להמשיך ולספר איך הפסים שלכם מדוייקים. וכל ירייה פוגעת בול בלב המטרה. או שאתם שוחים בדיוק חמש עשרה מטר מתחת למים, בסופו של יום, התוצאות יגלו את האמת.