pexels rodnae productions 5837019 1

אגרסיביות או נחישות?

אגרסיה היא התנהגות מכוונת שנועדה לפגוע או להזיק למישהו אחר. אנו נוטים לראות כאגרסיבי אדם תוקפני, שמתפרץ, משפיל ולא מתחשב באחר.

הרוח הספורטיבית מחייבת כבוד הדדי בין יריבים, בין אם אלו חברי קבוצתו של הספורטאי או יריביו לתחרות. פעמים רבות בספורט מבחינים בין אגרסיה מקובלת ואף “חיובית”( זו שבמסגרת הכללים הכתובים והלא כתובים, למשל התנגשויות מכוונות בהוקי קרח),לבין אגרסיה “שלילית”- כזו החורגת מן הכללים. מיותר לציין את ההשפעות הסובייקטיביות בהבחנה ובתגובה הרגשית לאגרסיה בספורט, כאשר למשל, במקרים רבים האוהדים יתווכחו על מידת השליליות/חיוביות של האגרסיה ואף על עצם קיומה על פי מידת השתייכותם הקבוצתית.

בענפי ספורט רבים האגרסיביות טבעית ומובנת. למשל, בכל הענפים המתאפיינים בקרבה גופנית בין הספורטאים (כדוריד, כדורסל כדורגל ועוד), עבירה בהתאם לכללים, גם אם היא בעצם רמאות ברורה, יכולה להיות חלק מטקטיקת המשחק הנורמטיבית (למשל, עבירה שעוצרת מתפרצת בכדורסל). בענפים אחרים, כגון ענפי האומנויות הלחימה השונים, האגרסיביות הינה בעצם מהות הספורט. למרות השוני בין הענפים, המכנה המשותף הינו שברוב המקרים האלימות תתקיים בתוך מסגרת הכללים הכתובים והלא כתובים, ואלימות המתרחשת מחוץ למערכת כללים זו, אשר אולי קוראת תיגר ומאיימת עליה, תלווה בסנקציות מצד השופט, היריב או הקהל.

ניתן להבחין עם-כן, שעל הספורטאי מופעלים לחצים מנוגדים- מצד אחד, הלחץ להיות אגרסיבי (למשל, שחקן הגנה בכדורגל), ומצד שני כאמור, הלחץ לבטא אגרסיביות זו רק במסגרת החוקים והנורמות, מצב אשר עלול להוביל לבלבול ולקונפליקט. לעיתים קרובות, הבלבול אצל הספורטאי מתעצם עקב דרישות וציפיות לא מוגדרות בצורה מספקת מצד המאמן, או עקב השוני במידת האכיפה והקפדנות מצד השופט.

הלחצים המנוגדים + חוסר הבהירות והעקביות המלווים אליהם, עלולים להסתיים אצל הספורטאי “בהתנגשות” בעלת ביטויים שונים. למשל, קונפליקט מוסרי וערכי. קונפליקט זה עלול להיווצר עקב דרישה לא ברורה מספיק או כזו המתנגשת עם עולמו הערכי של הספורטאי. לעיתים קרובות, הקונפליקט הנוצר עקב הפער בין תפיסתם את עקרונות הספורט לבין הלחץ הנוצר עליהם, פוגע ביכולתם לבטא את כשרונם באופן מלא.

בנוסף, במקרים רבים, הבלבול והקונפליקט (וגם החרדה והסטרס שהם גורמים) מתווספים לסטרס הרב שהספורטאי נמצא בו בלאו-הכי ומובילים את הספורטאי להתנהג בצורה מוזרה ולא פרופורציונאלית. דוגמאות לא חסרות ויכולות לכלול את נשיכת מייק טייסון באוזנו של הוליפילד בקרב המפורסם על אליפות העולם במשקל כבד, או נגיחת זידן במטרצי בגמר גביע העולם ב-2006.

נראה שלעיתים קרובות מדי המילה “אגרסיביות” משמשת תחליף לנחרצות ונחישות. אנו רוצים להעביר לספורטאים מסר: אם אתה רוצה להשיג משהו אתה צריך לנהוג באופן נחרץ וברור, ולא לוותר עד שתשיג את מטרתך. זהו בהחלט מסר חשוב לספורטאי, אך הוא צריך להיות מלווה במסר שאגרסיביות אשר מחוץ למערכת הכללים אינה הדרך הרצויה להשגת מטרות אלו.

חשוב להבין שגם אם הניצחון נראה חזות הכל, זה לא בהכרח כך, ולאגרסיביות יתרה השלכות שליליות רבות (פסיכולוגיות וחברתיות). חשוב גם לזכור שלא לכל ספורטאי מתאים להיות אגרסיבי והפיכתו לכזה תורמת לקונפליקט שצויין. הדרך הנכונה להוביל ספורטאי להצלחה הינה הדרך הערכית והמתאימה ביותר לו.

אהבתם? שתפו את הפוסט:

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

פוסטים נוספים

pexels vlada karpovich 4050296

מה הקשר בין אינטרנט לספורט

היום ילדים נולדים לתוך מכשירים חכמים שנושאים בתוכם מקורות מידע אין סופיים, הם יודעים להשתמש בהם ולשלוף אותם מהר מאיתנו ועדיין הם לא מספיקים להם בכדי להצליח בחיים.
הם חייבים ללמוד את הדרך

קרא עוד »
pexels cottonbro 3951375 1

ההומור שבספורט

ד”ר גיל גולדצויג, איריס הרץ ומיכל יערון מסבירים כיצד ניתן להשתמש בהומור להפגת מתחים וחרדות במהלך אימון או תחרות

קרא עוד »