עמוד הבית

הוסף אותנו למועדפים

הצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו

בקר בערוץ היוטיוב שלנו  

בקר בערוץ היוטיוב שלנו

בקר בערוץ היוטיוב שלנו

 

 
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי
(מתוך - מאמרים)
  
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי

ההורה מספק לילד את ההזדמנות לעסוק בספורט, אבל גם עשוי להפעיל על הילד לחצים בלתי סבירים מחוסר ידע או הבנה. הורה לספורטאי נמצא בהתלבטות תמידית לגבי בחירת הדרך – מה יאפשר התפתחות מקצועית ואישית ואיך לשמור על הילד בריא בנפשו וגופו? הצלע השלישית של המשולש: ספורטאי, מאמן, הורה.

 

פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?

פרק III

ד"ר גילי גולדצויג | איריס הרץ | מיכל יערון

 

 

"יש רק שתי ירושות בלתי מתכלות שאנו יכולים להעניק לילדינו, האחת היא שורשים והשנייה היא כנפיים", קרטר הודינג

 

להיות הורה זו אמנות בלתי אפשרי, ולהיות הורה לספורטאי על אחת כמה וכמה. קונפליקטים ודילמות מסביב להורות מועצמים כאשר אחד או יותר מהילדים בבית עוסקים באופן מקצועי בספורט. אנו פוגשים שחקני כדורגל בני 14 המתאמנים יומיום אחה"צ ומבלים את בוקר השבת במשחקי הליגה, שחיינים בני 16-15 הקופצים למים בשש בבוקר ועושים זאת שוב אחה"צ ומתעמלות שמבלות מידי יום עם תום הלימודים עד שעות החשיכה באולם ההתעמלות – העומס הזה מופעל גם על חיי ההורים. 

אנו יודעים שכהורים עלינו לדאוג לפרנסת המשפחה, לשלומם הגופני והרגשי של ילדינו ויחד עם זאת לתפקד תחת עומס בצורה נאותה, כשמוסיפים את הדוגמאות שלעיל לשגרת החיים אנו מקבלים שגרת חיים לחוצה, מורכבת וקשה עם התמודדויות משמעותיות ברמה הרגשית וברמה הטכנית.

 

להורי הספורטאים יש משרה נוספת על עבודתם ועל עצם היותם הורים הם עסוקים כמעט כמו ואף יותר מילדיהם הספורטאים במאמר זה נעסוק בליווי פסיכולוגי עבור ההורים.

מה מעסיק את ההורים: הסעות, כסף, מחנות אימונים, שבתות בתחרויות, הכנת את התיק, מי דואג לאוכל? עם מי תחזור? מה עם המבחן במתמטיקה? אולי תשקיעי קצת בלימודים?

 

ד"ר דונלד ויניקוט, שהיה רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי, טבע את המושג: good enough parent או good enough mother , כלומר הורה לא צריך להיות מושלם הוא יכול, ובמידה מסוימת אף צריך, לעשות טעויות שהילד יוכל לצמוח מהן. במקרה של הורות לספורטאים נראה שאפילו להיות good enough זו משימה בלתי אפשרית.

 

להלן מקצת הקונפליקטים המעסיקים הורים לספורטאים:

איך להתייחס לתחרויות וללחץ לפני תחרות – האם להגיד לילדים להתייחס לתחרות כאילו היא אימון, האם להדגיש את החשיבות של התחרות, עד כמה לנחם ילד שלא הצליח בתחרות, האם ללוות את הילד לתחרויות? בהקשר זה חשוב להדגיש שמרבית המסרים עוברים בצורה לא מילולית – טון דיבור, שפת גוף, דוגמה אישית, כך שלהורה שנמצא בלחץ מאוד גדול, יהיה קשה להעביר לילד את המסר שלא יהיה לחוץ.
הפרדה בין מה שקורה בספורט ובין מה שקורה בבית – במקרים רבים עולה השאלה עד כמה להכניס הביתה דיונים על מה שקורה באימונים ובתחרויות או שמא עדיף להשאיר את הבית כאזור "נקי" מקונפליקטים.
כמה להתערב מבחינה מקצועית – הרי הורים רבים מגיעים עם ידע על ענף הספורט (בעקבות ילדיהם או מראש) ונותנים עצות מקצועיות, בונים תכנית אימונים לילדיהם ולוקחים על עצמם תפקיד של "עוזר מאמן". לדוגמה, הורים שלוקחים את ילדם לשחק טניס ומשנים לו את החבטה או שחקן כדורסל שההורה אומר לו שבמשחק עליו לקלוע לסל ולחדור כאשר המאמן רוצה שהשחקן יסיים את התרגיל עד תומו. בנוסף, כמה להתערב בהחלטות של הספורטאי, למשל החלטה לצאת עם חברים ערב לפני תחרות במקום ללכת לישון.
אמון במאמן –  כמה אני כהורה מאמין במאמן וסומך עליו מבחינה אישית, שאכן ילווה את הילד שלי כראוי וישמש מודל לחיקוי. לדוגמה, בתי חוזרת מאימון אחרי שננזפה ע"י המאמנת, האם עליי כהורה לבצע שיחה עם המאמנת או לתת לבתי את האוטוריטה לעשות זאת לבדה.
לימודים וחברים מול עיסוק בספורט – כמה לעודד עיסוק בתחומים שמעבר לספורט, כמה ללחוץ על הילדים בנושא לימודים? האם הילד שלי מפספס קשרים חברתיים בגלל הספורט? מה קודם למה: ללכת לחגיגת בת מצווה של חברה או ללכת לאימון, האם לצאת לטיול שנתי ולהפסיד שבוע אימונים?
היכולת להפריד בין הצרכים שלנו ובין הצרכים של הילדים – האם זו מוטיבציה של ההורה או מוטיבציה של הילד להיות ספורטאי מקצועי? הורה שלא הצליח לממש עצמו בעולם הספורט או לחילופין מימש עצמו כאלוף – מגדל "כוכב" ללא קשר לכישוריו, לרצונותיו ולצרכיו של הילד.
 

הדילמות המוצגות למעלה הן רק חלק קטן מן הדילמות שהורה לספורטאי נתקל בהן באופן יומיומי. אנו מאמינים כי ליווי מקצועי ע"י פסיכולוג ספורט יכול להקל ולעזור לגבש כיווני פעולה מתאימים. הליווי הוא לפעמים המקום היחיד בו ההורים יכולים לחשוב בנחת ללא לחצים מבחוץ , על הדילמות שהם נתקלים בהן. ייעוץ ע"י פסיכולוג ספורט יכול להיות חד־פעמי (סביב דילמה נקודתית) או ליווי מתמשך ולהיעשות או במקביל או בנפרד לעבודה עם המאמן והספורטאי.

 

עקרונות בסיסיים המנחים את ההתערבות

במקרה של ספורטאים צעירים מתחת לגיל 18 חובה על הפסיכולוג לערוך פגישה ראשונה עם הספורטאי והוריו יחד. ההורים הם חלק מן המערכת המקיפה את הילד. במקרים רבים יש הורה אחד שהוא ההורה המעורב, שמלווה ותומך, וההורה שני שלוקח צעד אחורה – עדיין שני ההורים הם המערכת המקיפה את הילד ובמקרים רבים הם מייצגים שני צדדים של קונפליקט שהילד נתון בו. במקרים מסוימים אף חשוב שפסיכולוג הספורט ייפגש עם כל המשפחה.

 

אנו מעדיפים ייעוץ ע"י פסיכולוג ספורט, כלומר ע"י אנשים בעלי ידע וניסיון בתחום העבודה עם ספורטאים. במקרים רבים מדי הפסיכולוגיה ה"מסורתית" נוטה לראות בעיסוק האינטנסיבי בספורט קושי או בעיה ולראות בהורים אנשים שדוחפים באובססיביות את הילד להצלחה. פסיכולוגיית הספורט רואה את החשיבות של עיסוק בספורט (לא בהכרח תחרותי) ואת תפקיד ההורה, במקרה החיובי, כמי שיכול לתמוך, לעודד ולהביא את הילד להישגים ולהנאה.

 

ציפיות ריאליות – חשוב שההורים יצפו מילדם להגיע להישגים ובכך יביעו אמון ביכולותיו של הילד. מחקרים בתחום פסיכולוגיית הספורט מראים כי ילדים שתופסים את הוריהם כתומכים וכמאמינים בהם תופסים את עצמם בצורה חיובית יותר ויש להם מוטיבציה פנימית גבוהה יותר. מאידך, ילדים שתופסים את הוריהם כלוחצים ומציבים דרישות בלתי אפשריות יגלו רמת חרדה גבוהה יותר –  פסיכולוגית ספורט תהיה מודעת לכל השיקולים הללו ותוכל לעזור להורים.

 

שיתוף פעולה – פסיכולוג ספורט יכול לזהות את נקודות הכוח והחוזק של ההורים ולעזור להם להשתמש בהם נכון. דיון שמתמקד רק במקומות בהם ההורה הוא "לא בסדר", עלול להחטיא את המטרה, להחליש את ההורה ולפגוע בספורטאי. הפסיכולוג וההורים צריכים ללמוד יחד איך לנצל באופן יצירתי את נקודות החוזק של ההורים ואיך להימנע מנקודות התורפה. שיתוף הפעולה בין הפסיכולוג להורה הנו קריטית להצלחה של הילד בעולם ההישגי. בעבודה עם ספורטאים צעירים אסור לייצור לילד קונפליקט מול ההורה צריך לעזור להורה להתקרב לצרכיו של הילד. אצל ספורטאים בוגרים יותר נלמד אותו לעמוד מול הוריו.

 

גמישות – אין פתרון אחד נכון לכל המצבים, הפסיכולוג צריך להכיר את הילד, את ההורים ואת המערכת המשפחתית ואז בהתאם לכך לסייע להגיע לפתרונות ולמטרות המתאימים להם. יש דרכים רבות להגיע לאותה תוצאה והפסיכולוג צריך לעזור להורה לבחור את הדרך המתאימה לו.

 

כלים להורה – תפקידו החשוב ביותר של ההורה הוא ללמד את הילד לשאת תסכולים ולהתמודד עם משברים ואכזבות, בכל פעם שהספורטאי נקלע לאימון לא טוב, ויכוח עם מאמן או בעל סמכות אחר, הפסד בתחרות וכו' – במצבים שכאלה ההורה יכול וצריך להציע פיתרון, לגלות אמפתיה והבנה ולכן חשוב לצייד אותו בכלים נכונים להתמודדות. לדוגמה, אבא שחוזר מיום עבודה מתיש וקשה, יכול לומר: "אוף, היה לי יום מחורבן ולא מתחשק לי לעשות כלום, עזבו אותי במנוחה" או "היה לי יום לא טוב, אבל לא נורא מחר אני אצליח יותר", ההורה משמש מודל לחיקוי עבור ילדו. התנהגות ההורה הינה משמעותית יותר מכל אמירה שלו.

 

לסיכום: מצב אידיאלי הוא מצב בו כל המעורבים הורים, פסיכולוג מאמן וספורטאי, תופסים עצמם כחלק מצוות העובד למען מטרה משותפת. ליווי נכון הוא ליווי שמתאים את עצמו לצרכים ולדרישות של המערכת. ליווי נכון יעזור להורה לראות את הקשיים והקונפליקטים שלו ולהבין מתי הוא משליך אותם על הילד ומאידך יעזור להורה לזהות את נקודות החוזק שלו.

 

כולם טועים, אבל אם תדעו לסלוח לעצמכם על טעויות גם הילדים ילמדו לסלוח לעצמם ולהמשיך קדימה.

 
 
  
 

 
 




 

דף הבית   |   השירותים שלנו   |   הצוות   |  מהתקשורת   |  מאמרים   |  חומר עיוני   |   הרצאות   |   וידיאו   |   לקוחות   |  צור קשר

 ^ חזרה למעלה








חנות וירטואלית | אחסון אתרים
 Web Design by Eyal Eliraz